עורך דין ינון תמרי
צור קשר | עורך דין תאונת עבודה | עורך דין ביטוח לאומי | עורך דין מחלת מקצוע | דף הבית
נכות כללית - חובת ההנמקה קטגוריות  

הלכת עזאת מוהרה קובעת את היקף התייחסות הוועדה למגבלות המבוטח

 

בית הדין הארצי לעבודה
 

עבל000327/03
 
המערער
עזאת מוהרה
   
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
 

בפני: השופט עמירם רבינוביץ, השופט יגאל  פליטמן, השופטת נילי ארד
 
 

בשם המערער -  עו"ד רושדי חליליה

בשם המשיב -  עו"ד מירב אפרים

 
פסק דין

 

השופט יגאל פליטמן

 

1. לפנינו ערעור לאחר מתן רשות (ברע 158/03) על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (השופטת עידית איצקוביץ; ב"ל 2261/02), בו נדחה ערעור המערער על החלטת הוועדה לעררים (נכות כללית) מיום 7.3.02 (להלן - הוועדה).

 

2. ועדה רפואית לעררים קבעה למערער ביום 31.7.01 דרגת נכות רפואית בשיעור של 60%. בין לקוייו הרפואיים יצויינו: דלקת בינונית של הושט - 30%, אסטמה - 20%, חרדה 10%, הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני 10% והגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי - 10%.

 
ליקוייו הרפואיים של המערער כפי שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית לעררים הם הבסיס לקביעת דרגת אי כושרו על ידי הוועדה.

 
3. בבואם לקבוע את דרגת אי הכושר על יסוד האמור, אין די בכך שהועדה תנמק החלטתה בכך, שהיא "בדעה שהתובע מסוגל לעבודה ביום עבודה מלא, שאינה מצדיקה מאמץ פיסי ניכר וללא התכופפויות מרובות, בעבודות כגון: אריזה ומיון וכו´ (פרוטוקול הדיון בוועדה). האמור הינו מסקנה ולא הנמקה מספקת לקביעת דרגת אי הכושר ותמיד ניתן למצוא סוגי עבודות שנכה מסוגל לבצע.

 
4. הנחיות חלקיות לקביעת דרגת אי הכושר מצויות בסעיף 209(ב) לחוק, והן צריכות גם להנחות את הוועדה במקרה שלפנינו.

 

על פי הוראת אותו הסעיף  על הוועדה לבחון:

 

ראשית - "את השפעתו לקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודה במלואו או בחלקה", ככל שעבד בעבר;

שנית - "את יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש  מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו".

 

5. נקודת המוצא לקביעת דרגת אי הכושר כאמור צריכה להיות, כי ליקוייו הרפואיים ניתן של המערער כפי שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית לעררים מבטאים דרגה אוביקטיבית של אי כושר לעבוד. מתוך נקודת מוצא זו, על הוועדה לקבוע את דרגת אי כושרו על פי נסיבותיו האישיות של הנכה. למשל, יכולת לחזור לעבודה קודמת, גיל, השכלה ויכולת אינטלקטואלית ופיסית. שהרי אין דומה לדוגמא כושר העבודה של מי שמסוגל לעבוד עבודה עיונית משרדית לכושר העבודה של הסובל מאותם ליקויים שאינו מסוגל על פי השכלתו וכושרו האינטלקטואלי לעבודה שכזאת.

 
6. בדיון בערעור שבפנינו, הסכימו הצדדים על החזרת עניינו של המערער לוועדה בלוויית הנחיות לקביעת דרגת אי כושרו.

 

לאור זאת מוחזר בזאת עניינו לוועדה על מנת שתבחן מחדש בדרגת אי כושרו על פי האמור לעיל.ב

 

7. תוך 30 יום מהיום ישלם המוסד למערער הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך של 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

 

ניתן היום, כ"ד ניסן תשס"ד (15 אפריל 2004), בהעדר הצדדים.
 

השופטת נילי ארד
  

השופט יגאל פליטמן
 
השופט עמירם רבינוביץ
 

 

 

 

מאמרים ופסקי דין    
תאונת עבודה      
שמירת הריון      
שירותים מיוחדים     
פעולות איבה     
פוליו     
נכות כללית     
גמלת ניידות     
עורך דין ועדות רפואיות     
גמלת ילד נכה     


       מה חדש?

לקוח של משרדינו זכה בתביעה מול המל"ל, לאחר שהוכח כי יש קשר סיבתי בין רעש מזיק אליו נחשף בעבודתו לבין טנטון באוזניים ממנו הוא סובל.

 

משרדינו הגיע להסכם עם המל"ל במסגרת בקשת רשות ערעור על פס"ד של בית הדין האזורי לעבודה, על פסילת הרכב וועדה והשבת עניינו של הלקוח לוועדה בהרכב אחר אשר תדון גם בעניינים אשר המועד להגשת הערעור עליהם חלף מזה זמן רב. 

 

 

בית הדין הארצי קבע בפס"ד תקדימי כי למוסד לביטוח לאומי זכות למנוע ממבוטח להגיש בקשה לקבלת הטבות בהתאם להסכם הניידות כל עוד חב הוא חוב כספי למוסד הנובע מהטבות שקיבל על פי הסכם הניידות. הגם קביעה עקרונית זו, הורה בית הדין הארצי למל"ל לשלם ללקוח משרדנו גמלאות אשר היה זכאי להן, אך המל"ל מנע ממנו הגשת הבקשה בטענת חוב וזאת החל מהמועד בו פעלו הוריו של המבוטח להגיע להסדר בקשר לחוב. 

 

 

לאחר כ- 10 שנים של מאבק משפטי מול המל"ל ולרבות 2 הליכי ערעור בבית הדין הארצי לעבודה זכה לקוח משרדנו בהכרה בפגיעה בגב על פי הלכת המיקרוטראומה.
הלקוח זכה ל 20% נכות לצמיתות החל משנת 2000.

לאחר ניהול תביעת משפטית בבית הדין האזורי לעבודה, לקוח משרדנו, נהג במקצועו, זכה להכרה בפגיעה בגב על פי הלכת המיקרוטרומה. עניינו של הלקוח מתנהל כעת בוועדה רפואית לעררים לצורך קביעת שיעור הנכות הסופית.

 

 

 

לאחר ניהול תביעה משפטית בבית הדין האזורי לעבודה, לקוחה של משרדנו זכתה לתשלום דמי שמירת הריון, חרף העובדה כי שהתה בחו"ל במהלך תקופת שמירת ההריון. בית הדין קיבל את עמדתנו כי לא היה בנסיעה לחו"ל בכדי לגרוע מהצהרת הרופא בדבר הצורך בשמירת הריון.

 

 


לאחר ניהול תביעה משפטית בבית הדין האזורי לעבודה, לקוחה של משרדנו זכתה לתשלום דמי שמירת הריון לאחר שמומחה מטעם בית הדין אישר כי אכן היתה במצב אשר היוה סיכון לגופה או לעובר.




בג"צ קבע בתיק 10662/04 ביום 28.2.12 כי יש להכריז על בטלותו של סעיף 9א(ב) לחוק הבטחת הכנסה המביא לשלילת גמלת הבטחת הכנסה מאדם המחזיק או משתמש ברכב ואינו עומד בחריגים הקבועים בסעיף 9א(ג), שכן הוא פוגע פגיעה בלתי מידתית בזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד.

עו"ד ינון תמרי רח' מוטה גור 9, פארק אולימפיה, פתח תקווה
התקשרות עם משרדינו: 03-9044401

כל הזכויות שמורות עו"ד- ינון תמרי, האמור באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך על הפרסומים בו ויש לבחון כל מקרה לגופו.
אתר זה נבנה על ידי אינטרסקאי © קידום ללא גבולות
404 Not Found

Not Found

The requested URL /intersky/seo_law2.asp was not found on this server.

Additionally, a 404 Not Found error was encountered while trying to use an ErrorDocument to handle the request.