עורך דין ינון תמרי
צור קשר | עורך דין תאונת עבודה | עורך דין ביטוח לאומי | עורך דין מחלת מקצוע | דף הבית
נכות כללית - החובה לכלול מומחה קטגוריות  

חובה לכלול אורטופד כאשר הפגימה הנבדקת היא בתחום האורטופדי

 


בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים  בל 011612/07
   
בפני:
שופט: גולדברג דניאל
 
בעניין:
המערערת קולר ליסה
   
ע"י ב"כ עו"ד איתמר כהן

נ ג  ד

המשיב המוסד לבטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ינון תמרי
 

פסק דין


1. לפני ערעור על שתיים אלו: האחת, החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 20.5.2007 אשר קבעה למערערת 60% נכות רפואית (להלן: הוועדה הרפואית לעררים). השניה, החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) מיום 14.6.2007 אשר קבעה כי המערערת לא איבדה 50% מכושרה להשתכר (להלן: ועדת אי הכושר).


2. להלן יידונו ראשי הערעור לרבות טענות הצדדים בהם כסדרם.

הוועדה הרפואית לעררים

 

3. הוועדה הרפואית לעררים בדקה את המערערת בנושא האורטופדי, הפנימי והפסיכיאטרי. בבדיקה האורטופדית הגיעה הוועדה לכלל מסקנה כי הנכות בשיעור 50% שקבעה הוועדה מדרג ראשון תואמת גם את ממצאיה ולפיכך אישרה קביעה זו. בצד זאת קבעה הוועדה למערערת 10% נכות בגין תת פעילות בלוטת התריס ו – 10% בגין תגובה חרדתית קלה.


המערערת טוענת לפגם שנפל בהרכב הוועדה לאור העובדה כי הוועדה כללה רופאת שיקום חלף מומחה/ית בתחום האורטופדיה. בעניין זה הפנתה

המערערת לפסק דינה של כב´ סגנית הנשיאה פרוז´ינין בעניין בל 10888/04 מנחם מזרחי – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 6.4.2005), לפיו אין זהות בתחומי ההתמחות של שיקום ואורטופדיה ולפיכך מקום בו תלונת המבוטח היא בתחום האורטופדי יש להיזקק למומחה בתחום זה. בנוסף, נטען כי הוועדה התעלמה מתלונות המערערת בדבר סחרחורת וחוסר שיווי משקל.

 

7. המשיב מצדו ביקש לאבחן בין עניין מזרחי האמור לענייננו, בכך שבעוד שבעניין מזרחי ביקשה הוועדה להיוועץ באורטופד ואילו לבסוף התקבלה חוות דעת של יועץ לוועדה בתחום השיקום, הרי שבמקרה דנא הוועדה עצמה בדקה את המערערת ולו הייתה סוברת כי נדרשת חוות דעת אורטופד נוסף לבדיקתה הייתה מבקשת חוות דעת כאמור. אשר לעניין הסחרחורת נטען, כי מדובר בטענה שאינה נתמכת במסמך רפואי ולפיכך לא חלה על הוועדה חובה ליתן דעתה אליה.


8. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים החלטתי להשיב את עניינה של המערערת לוועדה על מנת שתיוועץ ביועץ לוועדה בתחום האורטופדי. אכן, הוועדה בדקה את המערערת אך קבעה ממצאים בתחום האורטופדיה בלא שמומחה לאורטופדיה יהיה חבר בוועדה. בכך נפל פגם, כפי שגם  עולה מפסק הדין בבל 10888/04 הנ"ל.


9. אשר לעניין הסחרחורת ואובדן שיווי המשקל – המערערת לא התלוננה על אובדן שיווי משקל אלא על "סחרחורת בנשיאת מסעות ובעת פעילות הדורשת מאמץ". על פני הדברים, לא עלתה טענה לסחרחורת כרונית ולא הוצגו מסמכים רפואיים התומכים בטענות האמורות. עם זאת ומשממילא מושב עניינה של המערערת לוועדה, תבחן הוועדה האם במסמכים הרפואיים שלפניה קיימת אינדיקציה לקיומה של סחרחורת ותתייחס גם לעניין זה.


ועדת אי הכושר
לטענת המערערת היא אינה דוברת עברית על בוריה וכן היא סובלת מ – 10% נכות פסיכיאטרית. שני משתנים אלה הינם לטעמה, בעלי השפעה על כושרה להשתכר דבר שלא מצא ביטויו בהחלטת הוועדה. כן הוסיף בא כוחה

של המערערת כי עבדה כסייעת לרופא שיניים דובר אנגלית וראיה לאי שליטתה בשפה העברית ניתן למצוא, בין היתר, בכך שדבריה בפני הוועדה היו באנגלית ודברי הוועדה בפניה תורגמו לאנגלית על ידי הרופא.

 

13. המשיב סובר כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה. לשיטתו עברה התעסוקתי של המערערת כסייעת לרופא שיניים מלמד כי אין מגבלותיה עולות כדי קביעה כי איבדה 50% מכושרה להשתכר. כן חלק בא כוח המשיב על טענת המערערת כי אינה שולטת בעברית.


14. בראש יאמר, כי ככל שתמצא הוועדה הרפואית לעררים להוסיף על אחוזי נכותה של המערערת יבחן שוב כושרה להשתכר על ידי פקיד התביעות ובמידת הצורך גם על ידי הוועדה לעררים. מכל מקום דעתי היא כי אף אם לא תמצא הוועדה הרפואית לעררים לשנות מאחוזי נכותה של המערערת דין ערעורה להתקבל במובן זה שעניינה יושב אל הוועדה על מנת שתתן דעתה להשפעות המצטברות של כלל ליקויה של המערערת, לרבות זה הפסיכיאטרי. כן תיתן הוועדה דעתה לגילה של המערערת ולעובדה שאינה שולטת בשפה העברית, ותחווה דעתה בשנית האם המערערת לא איבדה מכושרה להשתכר ולו באופן חלקי, וכן האם לא ראוי לשקול בעניינה קביעת אחוזי אי כושר למצער, זמניים לתקופת שיקום. לעניין זה, נפנה לאמור בפסק הדין בעב"ל 327/03 עזאת מוהרה – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 14.4.2004) לפיו על הוועדה לקבוע את דרגת אי כושרו של המבוטח על פי נסיבותיו האישיות של הנכה ולהביא בכלל שיקוליה את יכולתו לחזור לעבודה קודמת ואת גילו.


15. סוף דבר – ערעורה של המערערת על שני ראשיו מתקבל כמפורט לעיל. משהמערערת יוצגה על ידי הסיוע המשפטי לא יעשה צו להוצאות.

 

ניתן היום כ"ה באב, תשס"ח (26 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.
                                       

ד. גולדברג, שופט
 

מאמרים ופסקי דין    
תאונת עבודה      
שמירת הריון      
שירותים מיוחדים     
פעולות איבה     
פוליו     
נכות כללית     
גמלת ניידות     
עורך דין ועדות רפואיות     
גמלת ילד נכה     


       מה חדש?

לקוח של משרדינו זכה בתביעה מול המל"ל, לאחר שהוכח כי יש קשר סיבתי בין רעש מזיק אליו נחשף בעבודתו לבין טנטון באוזניים ממנו הוא סובל.

 

משרדינו הגיע להסכם עם המל"ל במסגרת בקשת רשות ערעור על פס"ד של בית הדין האזורי לעבודה, על פסילת הרכב וועדה והשבת עניינו של הלקוח לוועדה בהרכב אחר אשר תדון גם בעניינים אשר המועד להגשת הערעור עליהם חלף מזה זמן רב. 

 

 

בית הדין הארצי קבע בפס"ד תקדימי כי למוסד לביטוח לאומי זכות למנוע ממבוטח להגיש בקשה לקבלת הטבות בהתאם להסכם הניידות כל עוד חב הוא חוב כספי למוסד הנובע מהטבות שקיבל על פי הסכם הניידות. הגם קביעה עקרונית זו, הורה בית הדין הארצי למל"ל לשלם ללקוח משרדנו גמלאות אשר היה זכאי להן, אך המל"ל מנע ממנו הגשת הבקשה בטענת חוב וזאת החל מהמועד בו פעלו הוריו של המבוטח להגיע להסדר בקשר לחוב. 

 

 

לאחר כ- 10 שנים של מאבק משפטי מול המל"ל ולרבות 2 הליכי ערעור בבית הדין הארצי לעבודה זכה לקוח משרדנו בהכרה בפגיעה בגב על פי הלכת המיקרוטראומה.
הלקוח זכה ל 20% נכות לצמיתות החל משנת 2000.

לאחר ניהול תביעת משפטית בבית הדין האזורי לעבודה, לקוח משרדנו, נהג במקצועו, זכה להכרה בפגיעה בגב על פי הלכת המיקרוטרומה. עניינו של הלקוח מתנהל כעת בוועדה רפואית לעררים לצורך קביעת שיעור הנכות הסופית.

 

 

 

לאחר ניהול תביעה משפטית בבית הדין האזורי לעבודה, לקוחה של משרדנו זכתה לתשלום דמי שמירת הריון, חרף העובדה כי שהתה בחו"ל במהלך תקופת שמירת ההריון. בית הדין קיבל את עמדתנו כי לא היה בנסיעה לחו"ל בכדי לגרוע מהצהרת הרופא בדבר הצורך בשמירת הריון.

 

 


לאחר ניהול תביעה משפטית בבית הדין האזורי לעבודה, לקוחה של משרדנו זכתה לתשלום דמי שמירת הריון לאחר שמומחה מטעם בית הדין אישר כי אכן היתה במצב אשר היוה סיכון לגופה או לעובר.




בג"צ קבע בתיק 10662/04 ביום 28.2.12 כי יש להכריז על בטלותו של סעיף 9א(ב) לחוק הבטחת הכנסה המביא לשלילת גמלת הבטחת הכנסה מאדם המחזיק או משתמש ברכב ואינו עומד בחריגים הקבועים בסעיף 9א(ג), שכן הוא פוגע פגיעה בלתי מידתית בזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד.

עו"ד ינון תמרי רח' מוטה גור 9, פארק אולימפיה, פתח תקווה
התקשרות עם משרדינו: 03-9044401

כל הזכויות שמורות עו"ד- ינון תמרי, האמור באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך על הפרסומים בו ויש לבחון כל מקרה לגופו.
אתר זה נבנה על ידי אינטרסקאי © קידום ללא גבולות
404 Not Found

Not Found

The requested URL /intersky/seo_law2.asp was not found on this server.

Additionally, a 404 Not Found error was encountered while trying to use an ErrorDocument to handle the request.