עורך דין ינון תמרי
צור קשר | עורך דין תאונת עבודה | עורך דין ביטוח לאומי | עורך דין מחלת מקצוע | דף הבית
מחלת מקצוע - ירידה בשמיעה קטגוריות  

פגיעה בשמיעתו של עובד מכס הוכרה כמחלת מקצוע

 

 

בית הדין הארצי לעבודה
עב"ל 642-09
 

חיים בן חיון  המערער

המוסד לביטוח לאומי  המשיב
בפני השופטת ורדה וירט-ליבנה, השופטת רונית רוזנפלד, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
נציג העובדים מר אבישי ספיר, נציג המעבידים מר מיכאל הילב

<#2#>נוכחים:


בשם המערער: עו"ד ינון תמרי
בשם המשיב: עו"ד רועי קרת

פסק דין


1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופט שמואל טננבוים; בל 1595/08), אשר דחה את תביעתו של המערער לפנינו להכיר בכך שבמסגרת תנאי עבודתו כחוקר מכס בשדה התעופה נתב"ג היה חשוף לרעש מזיק.

 

2. לאחר שבחנו את טענות באי-כוח הצדדים, הננו סבורים כי דין הערעור להתקבל.
המערער בתצהירו, מפרט בהרחבה את תנאי עבודתו, לרבות סביבת עבודתו ומשך החשיפה לרעש באותה סביבת עבודה. תצהירו זה, כפי שעולה מהחקירה הנגדית, לא נסתר על-ידי המשיב.

 

3. בית הדין האזורי הסתמך על תשובות המערער בחקירתו הנגדית בדבר השתייכותו לקבוצה מס´ 7 בדו"ח 89, אולם בכך אין כדי לסתור את האמור בסעיף 8 לתצהירו של המערער אשר נאמר בו במפורש כי הדו"ח אינו משקף את משך החשיפה שלו מאחר והוא לא השתייך לעובדי רשות שדות התעופה אלא לעובדי המכס, ולהבדיל מעובדי הרשות, הוא היה חשוף לרעש משך כל שעות המשמרת. נציין כי לא הובאו כל ראיות מטעם המשיב כדי לסתור את משך החשיפה לרעש מזיק כנטען על-ידי המערער.

 

4. לאור האמור לעיל, מצאנו כי יש לקבל את הערעור ולקבוע כי המערער הוכיח במידה הנדרשת כי היה חשוף לרעש מזיק במסגרת עבודתו.

 

5. סוף דבר – הערעור מתקבל. מובהר בזאת כי אין בקבלת הערעור כדי למנוע מפקיד התביעות לבדוק אם מתקיימים במערער התנאים הנוספים הקבועים בסעיף 84א´, ככל שלא נבדקו עדיין.
מאחר והמערער מיוצג על ידי הסיוע המשפטי, אין צו להוצאות.

 

ניתן היום, ב´ טבת תשע"א (09 דצמבר 2010), במעמד הנוכחים.     
ורדה וירט-ליבנה,
שופטת, אב"ד  רונית רוזנפלד,
שופטת  סיגל דוידוב-מוטולה,
שופטת

5129371
54678313

נציג העובדים, מר אבישי ספיר
  
נציג המעבידים, מר מיכאל הילב

 

 

ירידה בשמיעה כמחלת מקצוע


על מנת לקבל הכרה בירידה בשמיעה כמחלת מקצוע יש להוכיח כי המבוטח חשוף לרעש מזיק על פי קריטריונים אשר נקבעו על ידי המוסד לבטיחות וגהות. ככל חשיפה לרעש של 85 דציבל ומעלה למשך 8 שעות רצופות ביום יחשב כחשיפה לרעש מזיק והיה והמבוטח יוכיח היחשפות לרעש באופן זה וכן פגיעה בשמיעה על פי גרף המשקף ירידה בשמיעה כתוצאה מחבלה אקוסטית, יוכר המבוטח כמי שחלה במחלת מקצוע מסוג ירידה בשמיעה, על פי פריט 7 לחלק ב´ של התוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי.

 

בתיק עבל (ארצי) 53/08 ‏ ‏ לאוניד ברלכיס נ´ המוסד לביטוח לאומי,  נקבע כי:

"מחלת מקצוע" הוגדרה כמחלה שנקבעה ברשימה  שבתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד - 1954 (להלן - תקנות מחלות המקצוע) והעובד חלה בה עקב עבודתו אצל מעבידו ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו. בתוספת השנייה לתקנות מחלות המקצוע מופיעה רשימת מחלות ולצידן העבודות ותהליכי היצור, אשר לעוסקים בהם עשויה המחלה הספציפית להיחשב כמחלת מקצוע. כיוון שמדובר במחלות המפורטות בשמן ברשימה, מוגדרת שיטה זאת כ"שיטת הרשימה הסגורה".


בתקנות מחלות המקצוע נקבעה "חזקת מחלת מקצוע", ולפיה "מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לתוספת השנייה שחלה בה מבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלה כמחלת מקצוע, בהיותו מועבד בעבודה... כמפורט לצדה בטור 2 או בתוך שנה לאחר שחדל להיות מועבד כאמור, היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח ההיפך"

 

מאמרים ופסקי דין    
תאונת עבודה      
שמירת הריון      
שירותים מיוחדים     
פעולות איבה     
פוליו     
נכות כללית     
גמלת ניידות     
עורך דין ועדות רפואיות     
גמלת ילד נכה     


       מה חדש?

לקוח של משרדינו זכה בתביעה מול המל"ל, לאחר שהוכח כי יש קשר סיבתי בין רעש מזיק אליו נחשף בעבודתו לבין טנטון באוזניים ממנו הוא סובל.

 

משרדינו הגיע להסכם עם המל"ל במסגרת בקשת רשות ערעור על פס"ד של בית הדין האזורי לעבודה, על פסילת הרכב וועדה והשבת עניינו של הלקוח לוועדה בהרכב אחר אשר תדון גם בעניינים אשר המועד להגשת הערעור עליהם חלף מזה זמן רב. 

 

 

בית הדין הארצי קבע בפס"ד תקדימי כי למוסד לביטוח לאומי זכות למנוע ממבוטח להגיש בקשה לקבלת הטבות בהתאם להסכם הניידות כל עוד חב הוא חוב כספי למוסד הנובע מהטבות שקיבל על פי הסכם הניידות. הגם קביעה עקרונית זו, הורה בית הדין הארצי למל"ל לשלם ללקוח משרדנו גמלאות אשר היה זכאי להן, אך המל"ל מנע ממנו הגשת הבקשה בטענת חוב וזאת החל מהמועד בו פעלו הוריו של המבוטח להגיע להסדר בקשר לחוב. 

 

 

לאחר כ- 10 שנים של מאבק משפטי מול המל"ל ולרבות 2 הליכי ערעור בבית הדין הארצי לעבודה זכה לקוח משרדנו בהכרה בפגיעה בגב על פי הלכת המיקרוטראומה.
הלקוח זכה ל 20% נכות לצמיתות החל משנת 2000.

לאחר ניהול תביעת משפטית בבית הדין האזורי לעבודה, לקוח משרדנו, נהג במקצועו, זכה להכרה בפגיעה בגב על פי הלכת המיקרוטרומה. עניינו של הלקוח מתנהל כעת בוועדה רפואית לעררים לצורך קביעת שיעור הנכות הסופית.

 

 

 

לאחר ניהול תביעה משפטית בבית הדין האזורי לעבודה, לקוחה של משרדנו זכתה לתשלום דמי שמירת הריון, חרף העובדה כי שהתה בחו"ל במהלך תקופת שמירת ההריון. בית הדין קיבל את עמדתנו כי לא היה בנסיעה לחו"ל בכדי לגרוע מהצהרת הרופא בדבר הצורך בשמירת הריון.

 

 


לאחר ניהול תביעה משפטית בבית הדין האזורי לעבודה, לקוחה של משרדנו זכתה לתשלום דמי שמירת הריון לאחר שמומחה מטעם בית הדין אישר כי אכן היתה במצב אשר היוה סיכון לגופה או לעובר.




בג"צ קבע בתיק 10662/04 ביום 28.2.12 כי יש להכריז על בטלותו של סעיף 9א(ב) לחוק הבטחת הכנסה המביא לשלילת גמלת הבטחת הכנסה מאדם המחזיק או משתמש ברכב ואינו עומד בחריגים הקבועים בסעיף 9א(ג), שכן הוא פוגע פגיעה בלתי מידתית בזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד.

עו"ד ינון תמרי רח' מוטה גור 9, פארק אולימפיה, פתח תקווה
התקשרות עם משרדינו: 03-9044401

כל הזכויות שמורות עו"ד- ינון תמרי, האמור באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך על הפרסומים בו ויש לבחון כל מקרה לגופו.
אתר זה נבנה על ידי אינטרסקאי © קידום ללא גבולות
404 Not Found

Not Found

The requested URL /intersky/seo_law2.asp was not found on this server.

Additionally, a 404 Not Found error was encountered while trying to use an ErrorDocument to handle the request.