עורך דין ינון תמרי
צור קשר | עורך דין תאונת עבודה | עורך דין ביטוח לאומי | עורך דין מחלת מקצוע | דף הבית
מחלת מקצוע - בדיקות שמיעה קטגוריות  

סדר העדיפות של בדיקות שמיעה סותרות והצורך במינוי מומחה מטעם בית הדין

 

בית הדין הארצי לעבודה קבע לאחרונה הלכה כי במקרה בו קיימות בדיקות שמיעה סותרות והבדיקות האחרונות הינן אוביקטיביות ושוללות זכאות להכרה בהתאם לסעיף 84א לחוק, הרי כי אין מקום למינוי מומחה רפואי ויש לדחות את התביעה כבר בשלב זה:

להלן תמצית פס"ד בתיק עבל (ארצי) 10957-05-10  המוסד לביטוח לאומי נ´ מאיר עמיר:

בערעור זה נדרשים אנו לקבוע, האם יש למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין בתביעתו של המשיב לפני בית הדין האזורי. זאת, על מנת שיחווה דעתו, ביו היתר, בשאלת עמידתו בתנָאי הסף הקבוע בסעיף 84א(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי בדבר ירידה של 20 דציבל לפחות בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים.


12. המשיב הניח לפני בית הדין האזורי ארבע בדיקות שמיעה שתוצאותיהן אינן אחידות; שתיים מהן – המוקדמות יותר - מצביעות על ירידה של 20 דציבל בשתי האוזניים כנדרש בסעיף 84א(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי. השתיים האחרות – המאוחרות יותר - מצביעות על אי עמידתו של המשיב בתנאי סף זה.


13. בפסק דין דוד אלון התווה בית דין זה קריטריונים להכרעה בין בדיקות שמיעה סותרות, וכך נקבע שם, בין היתר:


"שנית - לגבי בדיקת השמיעה ומקום ביצוע בדיקת השמיעה, יש לקבוע, כי בדיקת שמיעה עליה ניתן להסתמך, הינה בדיקה שאינה ארכאית ואשר עולה ממנה שהנבדק לא התחזה, ואשר בוצעה במכון

 

רשמי מוכר הנותן שירות, למשל לקופות החולים, או במסגרת בתי החולים. זאת, להבדיל למשל ממכון פרטי המעוניין רק למכור מכשירי שמיעה.

 

רביעית - שאלה נוספת שמתעוררת בהקשר כזה הינה - כיצד לפסוק במקרה שישנן מספר בדיקות שמיעה. אחת, לפיה חלה הירידה בשמיעה בשיעור שאינו פחות מ-20 דציבל, ואחת שלא חלה ירידה כזאת. על פי איזו בדיקת שמיעה יצטרכו פקיד התביעות ובית הדין לקבוע את העמידה או אי העמידה בתנאי הסף של ירידת שמיעה בתדירות הדיבור של לא פחות מ-20 דציבל ?

 

בנוגע לכך יש לשים אל לב, כי בעיקרו של דבר בדיקת שמיעה בתדירויות הדיבור אינה אובייקטיבית, לכן, ניתן להניח לגבי תוצאותיה, שאדם שאינו שומע לא יאמר בבדיקת השמיעה שהוא שומע, להבדיל מאדם שומע היכול לומר שאינו שומע. משום כך נהג הכלל של העדפת תוצאות בדיקת השמיעה הטובה ביותר.

אולם מאידך יש לשים גם אל לב, כי תיתכן החמרה במצב השמיעה מסיבה זו או אחרת. במקרה שכזה יש להעדיף את בדיקת השמיעה העדכנית יותר על פני הבדיקה הישנה הטובה יותר.

לאור האמור אפשר היה לקבוע כלל, שיש להעדיף את בדיקת השמיעה הטובה יותר רק אם היא מאוחרת יותר; אלא שכללים כאלה מסבכים את מבחן הסף הפשוט;  וכיוון שמבחן הסף הוא מבחן  טכני פורמאלי יש להעדיף לאור תכליתו את בדיקת השמיעה שתוצאותיה מעידות על עמידה במבחן סף ירידת השמיעה הנדרש, על פני הבדיקה שתוצאותיה אינן מעידות על כך"[1].


בפסק דין רבאח חג´וג´ קבע הנשיא אדלר לעניין זה, כי:


הכלל של העדפת תוצאות בדיקת השמיעה "הטובה ביותר" אליה התייחס חברי השופט פליטמן בפסק דין דוד אלון, נכון וישים בנסיבות בהן קיימות בדיקות שמיעה סותרות בעלות מהימנות דומה. לאמור, במקרה של בדיקות שמיעה בעלות ערך רפואי זהה, שיש ליתן להן משקל דומה, ניתן להפעיל את כלל "הבדיקה הטובה ביותר"[2].


14. בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה בנוגע להכרעה בין בדיקות שמיעה סותרות, יש להעדיף בנסיבות העניין את תוצאות בדיקות השמיעה שביצע המשיב ביום 3.12.2007 וביום 20.12.2009 על פני הבדיקות האחרות שביצע, ולקבוע על פיהן את עמידתו בתנאי הסף הקבוע בסעיף 84א(א)(2) לחוק. אבאר.

במצורף לכתבי בי-דין, הגיש המשיב שלוש בדיקות שמיעה (מכון "הדים" מיום 6.6.2006, מכון "בון טון" מיום 8.8.2007 ומרכז שניידר מיום 3.12.2007). במסגרת ההליך נערכה למשיב בדיקה רביעית במכון מוסכם (מכון "קולות" מיום 20.12.2009).


שתי הבדיקות האחרונות שנערכו למשיב – מיום 3.12.2007 ומיום 20.12.2009 – ממלאות אחר כל המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין קביעת אמינותן של בדיקות שמיעה והסתמכות עליהן, כדלקמן: הן נערכו במכונים רשמיים ומוכרים ולא במכונים פרטיים כמו שתי הבדיקות הראשונות שנערכו למשיב (מיום 6.6.2006, 8.8.2007); הן ממלאות אחר "כלל בדיקת השמיעה הטובה ביותר" באשר הן מעידות על שמיעה טובה יותר של המשיב בהשוואה לבדיקות האחרות שביצע; הן ממלאות אחר "כלל בדיקת השמיעה העדכנית ביותר" באשר מדובר בבדיקות המאוחרות יותר שביצע המערער. לכך יש להוסיף, כי הבדיקה מיום 20.12.2009 אף נערכה בהסכמת הצדדים במכון מוסכם.

לאור האמור, יש להעדיף בנסיבות העניין את הבדיקות שביצע המערער ביום 31.12.2007 וביום 20.12.2009 ולהכריע בתביעתו על פיהן.

 

 

מאמרים ופסקי דין    
תאונת עבודה      
שמירת הריון      
שירותים מיוחדים     
פעולות איבה     
פוליו     
נכות כללית     
גמלת ניידות     
עורך דין ועדות רפואיות     
גמלת ילד נכה     


       מה חדש?

לקוח של משרדינו זכה בתביעה מול המל"ל, לאחר שהוכח כי יש קשר סיבתי בין רעש מזיק אליו נחשף בעבודתו לבין טנטון באוזניים ממנו הוא סובל.

 

משרדינו הגיע להסכם עם המל"ל במסגרת בקשת רשות ערעור על פס"ד של בית הדין האזורי לעבודה, על פסילת הרכב וועדה והשבת עניינו של הלקוח לוועדה בהרכב אחר אשר תדון גם בעניינים אשר המועד להגשת הערעור עליהם חלף מזה זמן רב. 

 

 

בית הדין הארצי קבע בפס"ד תקדימי כי למוסד לביטוח לאומי זכות למנוע ממבוטח להגיש בקשה לקבלת הטבות בהתאם להסכם הניידות כל עוד חב הוא חוב כספי למוסד הנובע מהטבות שקיבל על פי הסכם הניידות. הגם קביעה עקרונית זו, הורה בית הדין הארצי למל"ל לשלם ללקוח משרדנו גמלאות אשר היה זכאי להן, אך המל"ל מנע ממנו הגשת הבקשה בטענת חוב וזאת החל מהמועד בו פעלו הוריו של המבוטח להגיע להסדר בקשר לחוב. 

 

 

לאחר כ- 10 שנים של מאבק משפטי מול המל"ל ולרבות 2 הליכי ערעור בבית הדין הארצי לעבודה זכה לקוח משרדנו בהכרה בפגיעה בגב על פי הלכת המיקרוטראומה.
הלקוח זכה ל 20% נכות לצמיתות החל משנת 2000.

לאחר ניהול תביעת משפטית בבית הדין האזורי לעבודה, לקוח משרדנו, נהג במקצועו, זכה להכרה בפגיעה בגב על פי הלכת המיקרוטרומה. עניינו של הלקוח מתנהל כעת בוועדה רפואית לעררים לצורך קביעת שיעור הנכות הסופית.

 

 

 

לאחר ניהול תביעה משפטית בבית הדין האזורי לעבודה, לקוחה של משרדנו זכתה לתשלום דמי שמירת הריון, חרף העובדה כי שהתה בחו"ל במהלך תקופת שמירת ההריון. בית הדין קיבל את עמדתנו כי לא היה בנסיעה לחו"ל בכדי לגרוע מהצהרת הרופא בדבר הצורך בשמירת הריון.

 

 


לאחר ניהול תביעה משפטית בבית הדין האזורי לעבודה, לקוחה של משרדנו זכתה לתשלום דמי שמירת הריון לאחר שמומחה מטעם בית הדין אישר כי אכן היתה במצב אשר היוה סיכון לגופה או לעובר.




בג"צ קבע בתיק 10662/04 ביום 28.2.12 כי יש להכריז על בטלותו של סעיף 9א(ב) לחוק הבטחת הכנסה המביא לשלילת גמלת הבטחת הכנסה מאדם המחזיק או משתמש ברכב ואינו עומד בחריגים הקבועים בסעיף 9א(ג), שכן הוא פוגע פגיעה בלתי מידתית בזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד.

עו"ד ינון תמרי רח' מוטה גור 9, פארק אולימפיה, פתח תקווה
התקשרות עם משרדינו: 03-9044401

כל הזכויות שמורות עו"ד- ינון תמרי, האמור באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך על הפרסומים בו ויש לבחון כל מקרה לגופו.
אתר זה נבנה על ידי אינטרסקאי © קידום ללא גבולות
404 Not Found

Not Found

The requested URL /intersky/seo_law2.asp was not found on this server.

Additionally, a 404 Not Found error was encountered while trying to use an ErrorDocument to handle the request.