עורך דין ינון תמרי
צור קשר | עורך דין תאונת עבודה | עורך דין ביטוח לאומי | עורך דין מחלת מקצוע | דף הבית
חוות דעת מומחים קטגוריות  

בעניינים רפואיים מסתמך בית הדין על חוות דעתו של המומחה

 

 

על פי הפסיקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה  לבין הפגיעה  הנטענת בעבודה  או שלילת קיומו  של קשר כאמור,  הינה קביעה משפטית המושתתת  על חומר הראיות.  אלא שבקביעה זו, בית הדין מייחד  משקל מיוחד  לחוות דעת שמוגש על ידי  מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם   אחד הצדדים.

 

ראה: דב"ע תשן/48-0 המוסד  נ´ עמירם  פיאלקוב, פד"ע כב´,  321.

דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז´, 374.

 

13. בית הדין יסמוך  את ידו על חוות דעת  המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן,  אלא אם  קיימת  הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן  לעשות כן.

 

ראה: דב"ע נו/244-0 המוסד נ´ יצחק  פרבר, (לא פורסם).

 

14. בית הדין  נוהג לייחס משקל רב  לחוות הדעת  של  מומחה  מטעם בית  הדין וזאת  מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה  מטעם בית הדין  גדולה יותר  ומובטחת  במידה מירבית  מעצם העובדה,  שאין הוא מעיד  לבקשת צד ואין הוא מקבל  שכרו מידי  בעלי  הדין.

 

ראה: דב"ע  411/97 דחבור בוטרוס נ´ המוסד, ניתן ביום  2.11.99.

 

 

על חוות הדעת הרפואית להיות החלטית ופוזיטיבית


בדב"ע נג/0-57 וייס – המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) צויין הכלל, כי "המילה ´יתכן´ משמעה שאפשר שכן ואפשר שלא". עוד נקבע בפסק דין זה כי על העותר להכיר בפגיעה בעבודה להביא ראיות פוזיטיביות להוכחת טענתו על קיום התנאים לפגיעה בעבודה. בדב"ע נו/0-197 המוסד לביטוח לאומי – קוהן בתיה (לא פורסם) נאמר, כי נראית לנו הטענה כי כאשר חוות הדעת הרפואית נוקטת בלשון ´יתכן´ ולא בלשון חד משמעית הרי שאין בכך כדי לקבוע קיומו של קשר סיבתי רפואי בין הפגיעה לעבודה."  ועוד נאמר בדב"ע נו/310-0 בנימין דיין – המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), "...כי תשובת מומחה על קשר אפשרי בין מחלה לבין עבותו של המבוטח בנוסח של ´יתכן´ אינה מספיקה כדי להצביע על הקשר הסיבתי הנדרש בחוק." (ר´ דב"ע נה/0-116 המוסד לביטוח לאומי נ´ איטה שטיין (לא פורסם) וגם עב"ל 240/97 אילוביץ אליהו נ´ המל"ל (לא פורסם); בל 270/01 שלמה בן דוד נ´ המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי כרך יד, 250; עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי נ´ יוסף עובדיה, פד"ע לו 213, 237-238).

 

 

הסתמכות על חוות דעת מומחה - מתי?

 

על פי הפסיקה השאלה האם יש לראות במצבו של מבוטח תוצאה של פגיעות זעירות מצטברות בעבודה דרושה עדות של רופא (דב"ע לב\ 0-104 אברהם משולם נ´ המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ג 443, 446).
עוד קבעה הפסיקה כי:
"התשובה על השאלה, אם ובאילו נסיבות יראו אף בפגיעות זעירות-מצטברות (micro-trauma), להבדיל מפגיעה רבתי (macro-trauma), תאונת עבודה ומה הם הרכיבים הדרושים להגדרה של פגיעות זעירות-מצטברות – היא למשפטן, לבית הדין; התשובה על השאלה, אם במקרה פלוני המצב הוא תוצאה של תהליך תחלואתי או תוצאה של פגיעות זעירות-מצטברות היא לרופא, כי לו הידע המקצועי הדרוש לכך. אין כאן שאלה של קביעה עובדתית בעבר הרחוק, כפי שגורס פסק-הדין שבערעור (סעיף 4, שבחלק 1 דלעיל), אלא הסקת מסקנות מקצועיות מתהליכים פתולוגיים ואטיולוגיה של מחלות, ואלה הדברים שאין "מצבו של המשפטן כמצבו של הרופא" " (דב"ע לו\ 0-4 המוסד לביטוח לאומי נ´ מרדכי מחבובי, פד"ע ז 372,368).

 

פרשנות חוות דעת מומחה

 

בית הדין הארצי קבע כי יש לבחון את חוות דעת הרפואית של המומחה על פי תוכנו וגם אם המומחה קבע כי אין המדובר במיקרוטראומה אך מתוך חוות הדעת ניתן להבין שמדובר במיקרוטראומה, הרי כי הסמכות לפרש את חוות הדעת נתונה לבית הדין.

כמו כן הסמכות לפרש את המונח מיקרוטאומה נתונה לבית הדין ולא למומחה.

להלן תמצית פסק הדין:

רפי שוחט המערער
המוסד לביטוח לאומי המשיב

בפני:  השופט עמירם רבינוביץ, השופטת ורדה וירט-ליבנה, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
נציגת העובדים גב´ אסתר פרץ,  נציג המעבידים מר דן בר-סלע
בשם המערער: עו"ד ינון תמרי
בשם המשיב - עו"ד יפית מזרחי-לוי


על פי הפסיקה השאלה האם יש לראות במצבו של מבוטח תוצאה של פגיעות זעירות מצטברות בעבודה דרושה עדות של רופא (דב"ע לב\ 0-104 אברהם משולם נ´ המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ג 443, 446).


עוד קבעה הפסיקה כי:
"התשובה על השאלה, אם ובאילו נסיבות יראו אף בפגיעות זעירות-מצטברות (micro-trauma), להבדיל מפגיעה רבתי (macro-trauma), תאונת עבודה ומה הם הרכיבים הדרושים להגדרה של פגיעות זעירות-מצטברות – היא למשפטן, לבית הדין; התשובה על השאלה, אם במקרה פלוני המצב הוא תוצאה של תהליך תחלואתי או תוצאה של פגיעות זעירות-מצטברות היא לרופא, כי לו הידע המקצועי הדרוש לכך. אין כאן שאלה של קביעה עובדתית בעבר הרחוק, כפי שגורס פסק-הדין שבערעור (סעיף 4, שבחלק 1 דלעיל), אלא הסקת מסקנות מקצועיות מתהליכים פתולוגיים ואטיולוגיה של מחלות, ואלה הדברים שאין "מצבו של המשפטן כמצבו של הרופא" " (דב"ע לו\ 0-4 המוסד לביטוח לאומי נ´ מרדכי מחבובי, פד"ע ז 372,368).
--- סוף עמוד  8 ---


20. אם נלך לפי הלכה זו, צדק בית הדין האזורי בפסיקתו וצודק המוסד בטיעונו כי מאחר והמומחה הנוסף קבע שאין הליקוי בגבו של המערער תוצאה של מיקרו-טראומה – דין התביעה להידחות.

21. ברם, קריאה מדוקדקת בחוות דעת המומחה הנוסף, צריכה להביא למסקנה שונה. המומחה הנוסף קבע, כי תנאי עבודתו של המערער כפי שתוארו בהחלטת בית הדין מצביעים על מאמצים שגרמו לנזק בגבו של המערער.


תנאי העבודה אליהם מתייחס המומחה הנוסף בחוות דעתו, כפי שתוארו בתשתית העובדתית שקבע בית הדין האזורי, באו לידי ביטוי בתנועות חוזרות ונשנות, קרי מיקרו-טראומה. המאמצים אליהם התייחס המומחה הנוסף בחוות דעתו הם אותם מאמצים שנובעים מאותן פעולות חוזרות ונשנות של המערער, שקבע בית הדין האזורי בפסק דינו. אמור מעתה – קריאת חוות דעת המומחה הנוסף הנשענת על התשתית העובדתית, כפי שקבע בית הדין האזורי, צריכה להוביל למסקנה, כי אכן תנאי העבודה והמאמץ אליהם מתייחס המומחה בחוות דעתו תוך הישענות על התשתית העובדתית שקבע בית הדין האזורי, מצביעים על נזק כתוצאה ממיקרו-טראומה. זאת למרות שהמומחה לא ראה בפעולות אלה פגיעות זעירות. זו הדרך היחידה ליישב את חוות דעת המומחה עם התשתית העובדתית המזינה אותה.


22. יתרה מזו, המומחה הנוסף קבע, כי הליקוי בגבו של המערער נובע מ"תהליך חולני מתמשך שקצב התהוותו וחומרתו מוגברים בשל תנאי העבודה" וכי תנאי עבודה אלה "מהווים גורם סיכון ללקוח במחלה נוונית של הדיסקות הבין חוליתיות". קביעות אלה גם כן מובילות אותנו למסקנה כי דין הערעור להתקבל.


23. אנו קובעים איפוא, כי הליקוי בגבו של המערער הוא תוצאה של פגיעה בעבודה בדרך של החמרה או האצה וכמשמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי.
--- סוף עמוד  9 ---


24. סוף דבר - הערעור מתקבל.

 

 

 

מאמרים ופסקי דין    
תאונת עבודה      
שמירת הריון      
שירותים מיוחדים     
פעולות איבה     
פוליו     
נכות כללית     
גמלת ניידות     
עורך דין ועדות רפואיות     
גמלת ילד נכה     


       מה חדש?

לקוח של משרדינו זכה בתביעה מול המל"ל, לאחר שהוכח כי יש קשר סיבתי בין רעש מזיק אליו נחשף בעבודתו לבין טנטון באוזניים ממנו הוא סובל.

 

משרדינו הגיע להסכם עם המל"ל במסגרת בקשת רשות ערעור על פס"ד של בית הדין האזורי לעבודה, על פסילת הרכב וועדה והשבת עניינו של הלקוח לוועדה בהרכב אחר אשר תדון גם בעניינים אשר המועד להגשת הערעור עליהם חלף מזה זמן רב. 

 

 

בית הדין הארצי קבע בפס"ד תקדימי כי למוסד לביטוח לאומי זכות למנוע ממבוטח להגיש בקשה לקבלת הטבות בהתאם להסכם הניידות כל עוד חב הוא חוב כספי למוסד הנובע מהטבות שקיבל על פי הסכם הניידות. הגם קביעה עקרונית זו, הורה בית הדין הארצי למל"ל לשלם ללקוח משרדנו גמלאות אשר היה זכאי להן, אך המל"ל מנע ממנו הגשת הבקשה בטענת חוב וזאת החל מהמועד בו פעלו הוריו של המבוטח להגיע להסדר בקשר לחוב. 

 

 

לאחר כ- 10 שנים של מאבק משפטי מול המל"ל ולרבות 2 הליכי ערעור בבית הדין הארצי לעבודה זכה לקוח משרדנו בהכרה בפגיעה בגב על פי הלכת המיקרוטראומה.
הלקוח זכה ל 20% נכות לצמיתות החל משנת 2000.

לאחר ניהול תביעת משפטית בבית הדין האזורי לעבודה, לקוח משרדנו, נהג במקצועו, זכה להכרה בפגיעה בגב על פי הלכת המיקרוטרומה. עניינו של הלקוח מתנהל כעת בוועדה רפואית לעררים לצורך קביעת שיעור הנכות הסופית.

 

 

 

לאחר ניהול תביעה משפטית בבית הדין האזורי לעבודה, לקוחה של משרדנו זכתה לתשלום דמי שמירת הריון, חרף העובדה כי שהתה בחו"ל במהלך תקופת שמירת ההריון. בית הדין קיבל את עמדתנו כי לא היה בנסיעה לחו"ל בכדי לגרוע מהצהרת הרופא בדבר הצורך בשמירת הריון.

 

 


לאחר ניהול תביעה משפטית בבית הדין האזורי לעבודה, לקוחה של משרדנו זכתה לתשלום דמי שמירת הריון לאחר שמומחה מטעם בית הדין אישר כי אכן היתה במצב אשר היוה סיכון לגופה או לעובר.




בג"צ קבע בתיק 10662/04 ביום 28.2.12 כי יש להכריז על בטלותו של סעיף 9א(ב) לחוק הבטחת הכנסה המביא לשלילת גמלת הבטחת הכנסה מאדם המחזיק או משתמש ברכב ואינו עומד בחריגים הקבועים בסעיף 9א(ג), שכן הוא פוגע פגיעה בלתי מידתית בזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד.

עו"ד ינון תמרי רח' מוטה גור 9, פארק אולימפיה, פתח תקווה
התקשרות עם משרדינו: 03-9044401

כל הזכויות שמורות עו"ד- ינון תמרי, האמור באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך על הפרסומים בו ויש לבחון כל מקרה לגופו.
אתר זה נבנה על ידי אינטרסקאי © קידום ללא גבולות
404 Not Found

Not Found

The requested URL /intersky/seo_law2.asp was not found on this server.

Additionally, a 404 Not Found error was encountered while trying to use an ErrorDocument to handle the request.